מקצוע הסנדלרות מורכב מ: שרטוט גזרות תואמות לנעל שרוצים לייצר. חיתוך החומרים (כמו:בד, עור, ספוג) והכנתו לתפירה. תפירת החלקים יחד, מתיחת הגפה של הנעל על האימום והרכבת סוליה. יש אנשים שיכולים לעשות את כל התפקידים בצורה מקצועית, אבל לרוב יש אנשים נפרדים שעושים את המלכות השונות. נפרט להלאן יותר את המקצועות השונים בייצור.

המותח
תפקיד המותח  (lasting) הוא למתוח את חלקי הנעל העליונים (הגפה) על גבי האימום כדי שהחומרים הדו מיימדים יהפכו לתלת מימדייםלמתוח את חלקי הנעל העליונים על גבי האימום (תבנית לנעליים) ולחברם אל הספידה (החלק הפנימי של הנעל).
מתיחה ידנית לוקחת יותר זמן ממכונה שמותחת את הנעל, לכן נדרש תשומת לב למיקום הגפה ומתיחה עם לחץ נכונה שהנעל תיצא סימטרית, חלקה ללא קמטים.
הכלי המרכזי שהמותח משתמש בו הוא העל ידי פלייר מיוחד שיש עליו בליטה מברזל המשמש לפטיש מהיר לדפיקת המסמרים שמחזיקים את החומר המתוח במקום, (יש אנשים שמעדיפים להשתמש בפלייר וגם בפטיש כדי למתוח).

מסמרים: הרבה נעליים שמיוצרים בתעשיה המונית, לא משתמשים כלל במסמרים. המכונות מותחים את הגפה ללא מסמרים, אבל במתיחה ידנית נדרש מסמרים לתפיסת הגפה. לאחר שהגפה מתוחה. חובה להוציא את המסרים – וזורקים אותם לפח.  אם יהיה מסמר שישכח בתוך הנעל לאחר המתיחה, זה יכול להיות מסוכן מאוד למי שיכניס את רגלו אליו. 

היצרנים הקטנים שמותחים נעליים ידנית, לרוב משאירים את הנעל מתוחה על האימום ליום עד שבוע ימים כדי שהגפה תקבל צורה תלת מימדית

הגזרן (Clicker)
אחרי שהמודליסט תיכנן איך יראה הנעל ואת העיצוב שלו. הוא מייצר תבניות של גיזרה. חלקי הגיזרה מועברים לגזרן והוא חותך את החלקים השונים.
הגזרן קורא ומכיר את חלקי הנעל השונים ולכן הוא ממקם אותם בצורה נכונה על הבד או עור כדי שהם ישרתו את תפקידם.  

עור של בהמה, מגיעה מבהמה שצורתו רב מימדים, במהלך עיבוד העור – העור נהיה שטוח לחומר גלם שטוח. לכן יש אזורים בעור שהם יותר אלסטים ונמתחים. לכן חשוב למקם את החלקים על העור כדי שהנעל לא תשנה את צורתה בהרבה תוך כדי שימוש בנעל. בנוסף יש אזןרים על העור שהם לא נראים טוב, אבל אם בנעל הסופי, חלקים אלו יהיו מוסתרים לא יהיה בעיה להשתמש בחלקים אלו – ואף רצוי, כך חוסכים עליות של חומרים יקרים. 

התפר
תפר  (Closer) הבא בתור לאחר גזירת החלקים השונים על ידי הגיזרן, הינו התפר שאחראי על תפירת חלקי הנעל יחדו. התפרצריך לדעת איך החלקים השונים בנעל יושבים אחד על השני ואיך מחברים אותם יחד עם הביטנה. ככל שהתפר עושה עבודה טובה יותר כך לא שמים לתפרים (לרוב התפר נמצא מ"מ 1 עד 2 מקצה הגזרה.
לפני ביצוע הדבקות ותפירה, התפר משלים סימנים ונקודות ציון (סימני קיפול, סימני חיבור)  כדי לדעת למקם את החלקים בצורה נכונה.  לאחר מכן העבודה של החיבורים מתחילים עם דבק ותפירה עם מכונת תפירה תעשיתית.
תפירה בעור מחוררת את העור,  לכן אם יש צורך לעשות פרימה ולהוציא תפרים, לרוב ישאר סימנים קטנים  על העור לכן רצוי לתפור את החלקים עם דיוק וללא טעיות.
מסיבה זו תפיסת החלקים יחד לפני התפירה נעשת עם סיכות ולא מחטים מברזל כדי לא להשאיר סימנים על העור לאחר התפירה.

בנעליים מבד, לסגור את קצוות הבד יבוצע תפר אוברלוק או זיגזג. לא כן בעור, אין צורך לסגור את העור כי הוא לא נפרם, לפעמיים נעשה בו קיפול.

בתפירת בד לרוב משתמשים בחוטי כותנה. בתפירת עור משתמשים בחוטי ניילון לרוב או פוליאסטר כי הם חזקים ויכולים לעמוד בעומסים שהעור מפעיל אליהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *